עבודת התכנון של גינות מתחלקת לארבעה חלקים עיקריים – בדיקת הנתונים של הבית, החצר והסביבה, תחקור של דיירי הבית בנוגע להעדפות שלהם בתחום של עיצוב גינות והתאמה להרגלים שלהם, התכנון עצמו והביצוע. כל אחד מהשלבים מקבל את תשומת הלב הראויה לו.
בדיקת נתוני הבית
תכנון גינות פרטיות חייב להיות מתואם עם מבנה הבית והסביבה שלו, שהיא גם האזור הגיאוגרפי שמכתיב במדיה רבה גם את אופי הצמחייה בו. במקומות חמים אי אפשר כמעט לשים צמחים שאוהבים קור ולהפך, ולא רצוי לשים צמחייה שמתריסה בצורה חריפה מדי נגד מבנה הבית והשכונה. כך, לא נשתול עצים גבוהים שיסתירו את הנוף ויפריעו לשכנים, ולא נשתול הרבה צמחיה שאינה משתלבת יפה בנוף ואף משלימה אותו בצורה טבעית. נקרא לזה גם נימוס בסיסי וכבוד לסביבה.
בדיקת אורח החיים של בני הבית
יש אנשים שנהנים מגינה יפה ועשירה שמטפחים אחרים ויש כאלה שאוהבים לעבוד בה בעצמה. יש כאלה שחלום חייהם הוא לגדל ירקות ויש כאלה שיסתפקו בעציצי תבלין בין הספסלים בפינת האירוח. יש לקחת בחשבון גם את תפקידה של הגינה ואת העדפתם של בני הבית לכך שישבו בה זמן רב, ולתכנן ריהוט גינה או פינות משחקים לילדים ופינות בישול בחוץ, למשל.
התכנון עצמו
הנטייה היום היא לתכנן גינות אקולוגיות ככל האפשר, הן כדי לנצל את העבודה שיש פינת ירק כדי להחזיר משהו לכדור הארץ, הן כדי לחסוך בעלויות השקיה של הגינה, הן כדי לנצל את הנתונים הטבעיים כדי לתכנן צל בקיץ וחשיפה לאור ולשמש בחורף כדי להפחית בעלויות הסקה ומיזוג, והן כדי לשפר את היכולת של הגינה לטפל בעצמה תוך כדי שימוש בעקרונות אקולוגיים.
הקמת הגינה
לאחר תכנון הגינה מתחילה העבודה וככל התכניות גם בה יש לפעמים אלתורים שנובעים כתוצאה מגילויים מעניינים, כשהגינה עצמה מקבלת כיוון חדש תוך כדי שתילתה. יש למצוא את האלמנטים העיצוביים הנכונים ויש להניח אותם ולבדוק אם בכל זאת צדקנו כשבחרנו אותם ולתת לדיירים להחליט אם זה מוצא חן בעיניהם ועונה על הציפיות שלהם. התשתיות בכל מקרה חייבות להיות וזה החלק הראשוני של ההקמה, שעליו בונים את כל השאר.