הנתונים מראים שמדי שנה יותר ויותר ילדים מוגדרים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. תופעה זו שהחלה להיחשף בשנות התשעים בערך, הפכה מאוד נפוצה עם השנים, עד כדי כך שכיום המספרים מדברים על כמעט 10 אחוז מכלל הילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז.

היום אנחנו יודעים בוודאות שיש סימנים מקדימים להפרעות קשב וריכוז, מדובר על סימנים שקל מאוד לשים לב אליהם, אם נותנים דגש להתנהגות של הילד מהיבטים שונים ואם לא עוצמים עיניים כשאותן התנהגויות פורצות מולנו. לצערנו יש לא מעט הורים שחושבים "להם זה לא יקרה, והילד שלהם הוא גאון", ועל כן הם בוחרים שלא לשים לב במודע, בזמן שהילד שלהם מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, מה שיכול להשפיע עליו אך גם על הסביבה שלו.

לפני שנבחן מה הם אותם סימנים מקדימים, חשוב להבהיר, לא בכל מקרה מדובר בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, וגם אם כן, קל מאוד להתמודד עם מצב זה, במיוחד אם מתחילים את הטיפול בשלב מוקדם.

הסימנים המקדימים של הפרעות קשב וריכוז

בהתחלה, אנחנו נוכל לשים לב לזה, על פי חוסר היכולת של הילד להתרכז ולהקשיב. מדובר על דברים בסיסיים, חוסר תשומת לב לפרטים, חוסר היכולת לקרוא טקסט ארוך, חוסר היכולת להתרכז בפעילות אחת מבלי להשתעמם ועוד. כמו כן, אנחנו נוכל לשים לב לכך, אם נגלה שהילד לא שומע כשמדברים איתו, לא שם לב שקוראים לו, מאבד את רצף השיחה (כל זה כמובן בהנחה ואיננו מתמודד עם בעיה שמיעה).

לאחר מכן נוכל לשים לב לכך אם יתגלה שהוא טועה בפרטים שונים, מבצע שגיאות שנראות קטנות אך טיפשיות, שגיאות שאינן מתאימות לגיל שלו, בין אם זה בחשבון או בעברית. זה נכון גם למקרה בהם הוא לא יכול לבצע הוראות כנדרש או איננו יכול לארגן את הדברים שלו בצורה מסודרת וכן מאבד דברים באופן קבוע.

לכאורה מדובר על דברים שאנחנו יכולים בקלות להסביר אותם בצורות שונות, אך אם הם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ברור מאליו שיש כאן בעיה שצריך לטפל בה.