בשנות העשרים של המאה הקודמת, היה נפוץ בישראל, סגנון אדריכלות ועיצוב פנים אקלקטי, הרעיון היה לשלב מאפיינים מערביים עם מאפיינים ממקורות שונים, בין היתר מהמזרח התיכון, אדריכלות קלאסית ועוד שורה של מאפייני עיצוב ממקומות שונים בעולם.
במהלך השנים, אנחנו יכולים לראות אומנם דעיכה מסוימת בסגנון זה ובכל זאת, לא מעט מעצבי פנים מתמחים בעיצוב פנים בסגנון אקלקטי ויש לא מעט בעלי מבנים, בין אם אלה פרטיים או מסחריים, אשר בוחרים בסגנון זה, שילוב של מקורות מערביים וכן שילוב של מקורות נוספים ממקומות שונים בעולם. כמובן שהשילובים מתבצעים באופן שמתאים לעיצוב הכללי של המבנה, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה פרקטית.
עיצוב פנים בסגנון אקלקטי יכול לבוא לידי ביטוי בצבעים, חומרים, שילוב של סגנונות, בהתאמה בין החפצים והרהיטים השונים שנמצאים במקום. ההבדל העיקרי בין עיצוב כזה לעיצוב רגיל, הוא שכאן פחות בוחרים להתייחס לשאלה של מה מתאים, ופחות בוחרים ללכת על דברים פשוטים, רגילים, בנאליים ויותר על דברים מיוחדים, מורכבים, דברים שאי אפשר לראות אותם בצורה רגילה.
עיצוב פנים בסגנון זה יכול לבוא לידי ביטוי, הן בחדרים ספציפיים, כמו למשל סלון, מטבח (היום זה מאוד אופייני למצוא מטבחים אקלקטיים), חדרי שינה ועוד, וכן אנחנו יכולים לראות את זה בחיבור בין החדרים השונים, כלומר באופן פחות ממוקד לחדר או לחלל ספציפי ויותר בתמהיל של כלל החדרים.
אחד היתרונות של עיצוב כזה הוא, שאנחנו לא צריכים להתפשר על סגנון מסוים, אנחנו לא צריכים לבחור מבין כל הסגנונות, סגנון אחד בו נעצב את המבנה. אנחנו יכולים לעצב את הבית בשורה של עיצובים, תוך יצירת חוט מקשר מסוים ביניהם. זה יכול להיות באמצעות שימוש בצבעים דומים, חומרים, פריטי אומנות מסוימים, ריהוט, ועוד שורה של אלמנטים שיכולים לעזור בעיצוב.
יתרון נוסף הוא, היכולת ליצור ניגודים בין הפרטים השונים, כלומר אנחנו לא חייבים לבחור בקו מסוים, אנחנו יכולים לבחור קו אחד וכן את הקו המנוגד לו, ובכך אנחנו יוצרים עיצוב פנים אקלקטי בכל המבנה.