הַמִּשְׁנָה היא קובץ ההלכות היסודי והמקיף ביותר ביהדות ומסודרת על פי נושאים. ספרות המשנה, כפי שגובשה מדברי התָנָאִים בתקופתם כוללת את כל ההנהגות והנחיות המהותיות שנתקבלו והועברו בין הדורות עד לזמן כתיבת המשנה, לשם שימור אורח החיים היהודי. משמעות המילה משניות היא "הוראה". המשנה היא אוסף של תורת התנאים שבעל פה, והיא צצה לאחר חורבן בית שני. הוא נכתב בעברית (השפה שדיברו יהודים ברוב התקופות העתיקות), והוא מורכב משישה חלקים שונים: בריאות, נזיקין, שבועות, (חג השבועות), חגים, שבועות ופורים. . משנה תורה, הקודיפיקציה הסמכותית הראשונה של המשפט העברי הנורמטיבי, חוברה על ידי רבי יהודה הנסיך בשנת 70 לספירה ומסבירה את המשפט העברי מנקודת מבט טקסטואלית. המשנה מורכבת מ-6 'סדרים': 1) פרשת קדושים (עזרא) 2) פרשת שמות (שמות) ג. ) פרשת בראשית (שמות) ד) פרשת במדבר (מספרים) ה) פרשת דברים (דברים) ו) שבת בנדות ז) יום כיפור ח). התנאים והאמוראים, רבני המשנה, הושפעו מהרבה אסכולות. למשל, אסכולתו של רבי מאיר הגבילה עצמה להלכות הנוגעות לטהרה ולטומאה. האסכולה של הסעדאים הדגישה את המשפט העוסק במסורת שבעל פה ובגילויים.
> קראו גם על הלכות שבת
הספר מחולק לחמישה חלקים כאשר כל חלק מתמקד בהיבט אחר של היהדות. החלק הראשון מתמקד במה זה אומר להיות יהודי, בעוד החלק האחרון מתמקד בערכים יהודיים. ואתיקה. חלקו השני של הספר דן כיצד רואה היהדות את העולם והאנושות. הוא מחולק לשישה פרקים: החלק השלישי בוחן את הזהות היהודית, בעוד החלק הרביעי מתרכז ביחסיה של היהדות עם הנצרות והדת בכלל. החלק החמישי, האחרון והארוך ביותר דנים ביחסה של היהדות לפוליטיקה ולחברה. זה מחולק לחמישה פרקים: החלק החמישי דן ביהדות באמריקה, החלק השישי והאחרון דן ביהדות בישראל. הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק ראשון: מה זה אומר להיות יהודי; חלק שני: איך היהדות רואה את העולם; חלק שלישי: זהות יהודית; חלק רביעי: נצרות ודת בכלל; ולבסוף, חלק חמישי: יחסי היהדות עם פוליטיקה וחברה. החלק הראשון של הספר דן במה זה אומר להיות יהודי. הוא בוחן את הנושא של איך היהדות רואה את האנושות, מה היהדות מאמינה לגבי אלוהים, איך היהדות צריכה לשאוף לחיות על פי הערכים והאתיקה שלה הכי טוב שאפשר בעולם הזה, כמו גם איך אנשים צריכים לחפש את הדרך האישית שלהם דרך היהדות.